בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
2399-06,6324-07
05/12/2007
|
בפני השופט:
ד. קרת-מאיר
|
- נגד - |
התובע:
1. יוסף בודנשטיין 2. קלורית ירושלים הנדסה וסחר בע"מ 3. שותפות סופרין-סרנה ושות'
|
הנתבע:
1. דרורי איחוד והשקעות בע"מ 2. דניאל אדר השקעות בע"מ 3. שקד מחשבים ועיבוד נתונים בע"מ 4. ו.נ.ד.י. השקעות ונדל"ן בע"מ 5. א.נ. אפיקי חשבונאות וניהול בע"מ 6. לואיזה ק. נכסים בע"מ
|
החלטה |
1.
הבקשה בתיק העיקרי:
הבקשה בתיק הפש"ר אשר הוגשה על ידי המשיבות בבקשה שבפני, הינה בקשה לביטול חלוקה של נכסי חברה (בפירוק מרצון) והעברתם לידי בעלי מניותיה.
בקשה זו הוגשה על ידי המשיבות כנגד המשיב הפורמלי (להלן: "המפרק").
באותה בקשה התבקש בית משפט להורות למפרק לבטל החלטה מיום 1.6.99, אשר קובעת כי נכסי החברה בפירוק מרצון, רילון פיתוח והשקעות בע"מ (להלן:
"החברה"), יועברו לידי בעלי מניותיה.
בבקשה נאמר כי העברה זו עלולה לגרום לכך שאם תתקבל תביעת המבקשות בבקשה (המשיבות בבקשה שבפני) כנגד החברה, לא יהיה להן מהיכן להפרע. לכן, מדובר לטענתן בהחלטה אשר גורמת להברחת נכסי החברה מפני נושיה.
הבקשה בתיק העיקרי הוגשה מכוח סעיף 335 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג - 1983 (להלן:
"הפקודה").
נטען כי כוונתה המוצהרת של החברה, בחסות החלטת המפרק, היא להוציא מכלל נכסי החברה את הנכס המשמעותי היחיד שיש לה ולרשום אותו על שם בעלי מניותיה.
מעשה זה מהווה הברחת נכסים ולכן דרושה התערבות בית משפט.
המבקשות בתיק העיקרי, הן חברות אשר חלק ניכר מרכושן ועיסוקן הוא בעלות בנדל"ן במקרקעין, בית הספנות, אותו רכשו מהחברה כמתואר בכתב התביעה המצורף בבקשה.
החברה היא חברה קבלנית אשר בנתה את אותו בנין הקרוי בית הספנות (להלן:
"הנכס").
הזכויות טרם נרשמו על שמה של החברה בלשכת רישום המקרקעין.
חלק מיחידות המשרד אשר נבנו בנכס מכרה החברה למבקשות.
הבנין טרם נרשם כבית משותף, למרות שחלפו 11 שנים מהיום שהסתיימה בנייתו.
החברה עצמה מצויה בפירוק מרצון שלא בפיקוח בית משפט.
בדצמבר 2004 הגישו המבקשות בתיק העיקרי תביעה כנגד החברה, בעילה של מצגי שוא באשר לשטחי היחידות אשר נרכשו בנכס ובגין חוב כספי, בת.א 77008/04 בבימ"ש שלום בת"א (להלן:
"התביעה").
סכום התביעה הועמד לצרכי אגרה על סך של 2.5 מליון ש"ח.
תביעה זו נמצאת בשלב הסופי של דיון בקדם משפט והתקבלה, לטענת המבקשות, החלטה מקדמית עקרונית המאשרת את צדקת גרסתן.
במסגרת התביעה ניתן צו עיקול על נכסי החברה ובמיוחד על יתרת השטחים המבונים אשר נותרו בבעלות החברה בנכס.
במשך שנתיים לא פעלו המפרק או החברה לביטול העיקול. לאחרונה, מתוך בקשה לביטול העיקול הזמני, התברר למבקשות כי כבר ביוני 99' החליט המפרק לחלק את רכוש החברה בין בעלי מניותיה, על סמך הנטען כאילו די בכספים אשר בקופת החברה כדי לשלם את מלוא התחייבויותיה. בגין החלטה זו לא נרשמה הערת אזהרה בלשכת רישום מקרקעין.
מאז דצמבר 2005, במסגרת הליכי גילוי מסמכים המתנהלים בתביעה, חזרו המבקשות וביקשו לקבל עותק של ההחלטה. למרות זאת סרבה החברה להמציא עותק של ההחלטה.
בימים אלה מבקשת החברה מבית משפט השלום אשר דן בתובענה הכספית כי צו העיקול הזמני יבוטל.